אם הילד שלכם ביישן ופוחד מסיטואציות חברתיות, יכול להיות שהוא מתמודד עם חרדה חברתית. מה זה אומר? איך אפשר לטפל בחרדה חברתית? מה הקשר בינה לבין תזונה? כל התשובות ומידע נוסף במאמר שלפניכם.
מהי חרדה חברתית?
הפרעת חרדה חברתית מתאפיינת בפחד עז ממצבים חברתיים או ביצוע מטלות בנוכחות אחרים בשל פחד ממבוכה או השפלה, המתפתחים בעיקר בגיל צעיר. לרוב בני נוער מתמודדים עם חרדה הקשורה לשינויי ההתבגרות, אך פחד קיצוני או מודעות מופרזת בעת מצבים חברתיים עלולה להעיד על התפתחות של חרדה חברתית. תופעה של חרדה חברתית אצל ילדים מופיעה בצורות ועוצמות שונות בקרב ילדים שונים, ולרוב היא מייצרת תגובה מוגזמת לסיטואציות רגילות או פוביה המובילה להימנעות ממצבים שונים וסיטואציות חברתיות.
מה הקשר בין תזונה לחרדה חברתית?
חוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים עשויים לגרום להתפתחות חרדה חברתית, מפני שהם משפיעים ומאזנים את מערכת העצבים. הפרת איזון זה עלולה לגרום תת-חוסר של ההורמון סרוטונין, שאחראי בין היתר על מצב הרוח ועל יכולת התקשורת החברתית. חוסר בסרוטונין עלול לגרום לחרדות או דיכאונות, וניתן לטפל בו על ידי טיפול רגשי וכן השלמת החוסרים בוויטמינים ומינרלים על ידי בניית תפריט מאוזן.
מהם הסימפטומים של חרדה חברתית אצל ילדים?
חרדה חברתית יכולה להופיע במגוון דרכים, ביניהם:
- דופק מהיר
- רעד
- הזעה
- סחרחורת
- התקפי זעם
- סטרס או לחץ בזמן העבודה וכן במצבים חברתיים
- קושי בהתנסות בחוויות חדשות
- חוסר קשר עם הסביבה
- קושי בהכלת רגשות שליליים
- הימנעות מסיטואציות חברתיות
מה הגורמים האפשריים לחרדה חברתית?
לרוב חרדה חברתית אצל ילדים נובעת מאירועים שהתרחשו במהלך החיים, אך היא יכולה להיות מושפעת גם מגורמים גנטיים והיסטוריה משפחתית וכן שיבוש התהליכים הכימיים במוח המשפיעים על ספיגת ההורמון סרוטונין. באמצעות טיפול מתאים אפשר לסייע לסובלים מחרדה, אך משך הטיפול משתנה מאדם לאדם ויכול להימשך בין שבועות בודדים לשנה ואף יותר. האבחון של חרדה חברתית נעשה על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג, והוא מבוסס על הסימפטומים והדיווחים של המטופל.
מהן דרכי הטיפול בחרדה חברתית?
ישנן מספר דרכי טיפול עבור חרדה חברתית אצל ילדים:
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) – טיפול פסיכולוגי בו לומדים להכיר דפוסי חשיבה חרדתיים וכיצד אפשר לשנות אותם, טכניקות הרפיה ועוד. מטרת הטיפול היא לגרום למטופל להבין שמצבים חברתיים אינם מסוכנים, וכן לזהות את ההימנעויות הקשורות לחרדה ולעבוד על הפסקתן על ידי חשיפה הדרגתית. טיפול התנהגותי קוגניטיבי יכול לשלב טיפול בתנועה, טיפול באומנות ועוד, וזאת כדי לסייע למטופל לבטא את עצמו וכך להבין את שורש הבעיה ולנסות לפתור אותה.
- טיפול דינמי – לפי גישה זו, החרדה הינה סימפטום של בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, ויש להגיע לשורש הבעיה ולטפל בה כדי להקל על החרדה.
- טיפול תרופתי – מבוסס על ההנחה כי קיים חוסר איזון של ההורמונים ומוליכי העצבים במוח, וניתן לטפל בו על ידי מתן תרופות. יש מספר סוגי תרופות שעשויות להקל על החרדה, וכולן מבוססות על העלאת רמות הסרוטונין והורמונים אחרים שאחראים על מצב הרוח.
לסיכום
חרדה חברתית משפיעה על 5%-10% מהאוכלוסייה, וגורמת לריחוק מסיטואציות חברתיות וקושי בהתנהלות מול אנשים אחרים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות תסמינים פיזיים כמו דופק מהיר, רעד או סחרחורות, וכן תסמינים התנהגותיים כמו התקפי זעם, קושי בהתנסות בחוויות חדשות ועוד. אפשר לטפל בחרדה חברתית על ידי טיפול פסיכולוגי מתאים או טיפול תרופתי, שיעזרו למטופל לשאת את הרגשות הקשים שהוא חווה ולהתגבר על החרדה.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
