האמת היא שזה לא ממש משנה איפה אנחנו ממקמים את עצמנו על הסקאלה מבחינת הזיקה לדת, בתור יהודים שחיים במדינת ישראל כולנו מושפעים במידה כזו או אחרת מהדת, וכל אחד מאיתנו מקפיד על דברים אחרים. מתוך כך, נראה שרבים מאיתנו שואלים שאלות ומנסים להבין בדיוק את המקור לכל מצווה או מנהג שקיים ביהדות. על חלק מהדברים נצליח כמובן לקבל תשובות ברורות, ועל דברים אחרים נראה כי יש דיון עמוק ומורכב הרבה יותר. יחד עם זאת, אין ספק שזה חשוב לחקור, להעמיק ולנסות להבין בדיוק מהיכן נובע כל דבר. ומתוך שלל המנהגים, הברכות והציוויים, נראה כי המנהג השגור והנפוץ ביותר הוא המנהג לברך ״ברכת המזון״ אחרי הארוחה. גם כאן, כמו בהרבה חלקים אחרים יש הבדלים בין נוסח התפילה הספרדי לבין הנוסח האשכנזי. אם תמיד עניינו אתכם ההבדלים, אנו רוצים לעשות סדר ולהסביר בדיוק מה הם וממה הם נובעים, ונתחיל דווקא עם קצת מידע כללי על הברכה והיכן ניתן למצוא את הנוסחים השונים.
איפה ניתן למצוא את ברכת המזון?
ובכן, זה לא משנה אם אתם מחפשים את הנוסח המזרחי או דווקא את הנוסח האשכנזי, חשוב שתדעו גם אתם שתוכלו למצוא את כל הברכות אונליין כיום. אתר חדשות כיפה למשל הוא מקור מצוין בו תוכלו למצוא מגוון ברכות (אגב, לא רק ברכת המזון), מידע על זמני כניסת שבת וחגים, שאלות ותשובות בנושאים בוערים של רבנים ועוד המון מידע חשוב ורלוונטי לציבור הדתי. כעת, בואו ננסה להבין בדיוק מהי ברכת המזון.
מהי ברכת המזון?
ברכת המזון היא למעשה אחת הברכות העתיקות ביותר והמקור שלה הוא בתורה, כאשר משה רבינו היה הראשון להטיל את הציווי הזה על עם ישראל. המצווה כאן היא למעשה להודות לקדוש ברוך הוא אחרי שאכלנו ושבענו על המזון ועל החיים. על פי ההלכה יש לברך את ברכת המזון לאחר אכילה של כמות לחם או קמח המוגדרת ״כזית״ וכיום מדובר על כמות מינימלית של 23 גרם. את ברכת המזון מצווים לברך נשים וגברים כאחד, וכן יש ללמד את הילדים מגיל צעיר את הברכה, כאשר בכל פעם מוסיפים חלק נוסף עד גיל 7-5, אז הילדים כבר אמורים ללמוד את הברכה במלואה ולברך אותה לאחר כל ארוחה. שימו לב שמדובר כמובן על ברכה שמברכים כאשר אוכלים לחם, אבל אם מדובר על מאכל אחר המכיל קמח בכמות המינימלית הנדרשת, או לחלופין מדובר על ארוחה מרכזית ביום שאין בה קמח, אזי יש לברך אותה בכל מקרה.
מה ההבדל בין הנוסחים?
ברכת המזון היא למעשה סדרה של ארבע ברכות שונות, שכל אחת מהן מופיעה בנוסח מעט שונה בהתאם לזרם, אשכנזי או מזרחי. כמו כן ישנם פסוקים נוספים שכל עדה נוהגת לומר, ואלו הם מה שמכונה ״מנהגים מבית אבא״, כלומר, נוהג שעבר מדור לדור והשתרש. למשל, בנוסח הזרם האשכנזי נוהגים לומר לפני הברכה את מזמור ״על נהרות בבל״ ולהזכיר בכך את חורבן בית המקדש, ובנוסח הספרדי ישנם כמה פסוקים שנועדו להביא את הקורא לכדי יראת שמיים ואינם מופיעים בנוסח הספרדי.
איזה נוסח יש לקרוא?
שימו לב שעל אף שהנוהג אומר שכל עדה צריכה לקרוא את הנוסח הייחודי שלה, כדי לצאת מידי חובה ניתן לקרוא כל אחד מהנוסחים, ואלו הם בעצם ההבדלים המהותיים בין ברכת המזון האשכנזית לבין הנוסח הספרדי.
